למה בכלל צריך פנסיה חובה לעצמאים?

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-400 אלף איש מתפרנסים היום כעצמאים, 12.5% מכלל המועסקים במשק.

חלק גדול מהעצמאים, ובייחוד העצמאים ברמות ההכנסה הנמוכות והבינוניות, אינם מפרישים לחיסכון פנסיוני, וכתוצאה מכך עלולים למצוא את עצמם ללא מקור הכנסה בגיל מבוגר.

חוק פנסיה חובה לשכירים נכנס לתוקף בשנת 2008, אך עצמאים לעומת זאת לא היו מחויבים עד כה בהפרשה פנסיונית, דבר אשר יצר פער משמעותי בשיעור ההפרשות לפנסיה בין שתי האוכלוסיות.

עיקרי החוק

החל משנת 2017, מחוייב כל עצמאי להפריש למוצר חיסכון פנסיוני (כלומר קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל) סכומים מוגדרים בהתאם לרמת ההכנסה שלו.

בנוסף מגדיר החוק, שעצמאים שסגרו את העסק שלהם או שהפסיקו לעבוד במשלח ידם באופן מוחלט (לא הפסקות פעילות זמניות במהלך השנה), יכולים למשוך עד לשליש מהפקדותיהם בקרן הפנסיה / קופת הגמל, או סכום המקביל לשלושה חודשי שכר מינימום, לפי הגבוה מבין השניים (מעין תחליף לא מאוד מוצלח לדעתנו לבעיית דמי האבטלה להם לא זכאים העצמאים).

על מנת "להמתיק את הגלולה" של החוק, הוגדל אחוז ההפקדה לפנסיה המזכה עצמאים בהטבת מס מ-16% ל-16.5%, ונוספה הטבה בהפקדות לקרן השתלמות, שבהן יוכרו כהוצאה מוכרת הפקדות עד 4.5%, מבלי שיצטרכו העצמאים להפקיד 2.5% קודם לכן כפי שקיים היום.

מי חייב לחסוך לפי החוק?

כל עצמאי מגיל 21 ועד 60, שפעיל כעצמאי למעלה מחצי שנה, חייב על פי החוק החדש להפקיד לחיסכון פנסיוני.

למרות זאת, מי שהיה ב-1/1/2017 בן 55 ומעלה, פטור מחובת ההפקדה.

האם חוק פנסיה חובה לעצמאים טוב לעצמאים?

כמו בכל מהלך שבו מכריחה המדינה ציבור מסויים לעשות דבר מה, גם חוק פנסיה חובה לעצמאים מעורר לא מעט ויכוחים.

אנחנו נתמקד כאן בצד של החיסכון הפנסיוני ולא נעסוק בכמה אספקטים שנויים במחלוקת אחרים של החוק                                                                                       (האם מדובר בהתערבות לגיטימית של המדינה? והאם הפתרון לדמי האבטלה מוצלח?).

לדעתנו מהבחינה הפרקטית תכלס, חוק פנסיה חובה לעצמאים אכן טוב לרוב העצמאים. ונפרט:

א. כי עצמאים רבים לא חוסכים ולא מבטחים את עצמם 

לא פשוט להיות עצמאי בישראל. רוב העצמאים מוצאים את עצמם נאבקים באופן יומיומי כדי להשיג                                      צפה בסרטון הסבר אודות פנסיית חובה לעצמאים    פרנסה מכובדת להם ולמשפחתם, כשמולם עומדים מכשולים רבים – תנאי השוק, מוסר תשלומים לקוי, תשלומים גבוהים למסים ולביטוח לאומי ועוד.

והמציאות הזו גורמת לכך שחלק גדול מהעצמאים פשוט לא חוסכים עבור העתיד שלהם. לא באמצעות קרן פנסיה ולא בשום דרך אחרת.

פעמים רבות שמענו עצמאים אומרים משפטים כמו "העסק הוא הפנסיה שלי" או "אני אמשיך לעבוד עד גיל 90", אבל גם להם ברור שהם לוקחים על עצמם בכך סיכון גדול מאוד.

לשכירים לעומת זאת אין כבר את הבעיה הזו. כל שכיר באשר הוא, זכאי להפקדות קבועות לפנסיה, ובשיעורים גבוהים יחסית של כ-20% מהשכר.

אז נכון – פנסיה חובה היא מהלך שרירותי ופטרנליסטי של המדינה, אבל הוא הולך לגרום להרבה מאוד עצמאים שלא לקחו את עתידם בידיים עד היום להתחיל לחסוך, ולצמצם במידה מסוימת את הסיכוי שיגיעו לעוני בגיל זיקנה.

ב. ההפקדות לחיסכון גבוהות באופן משמעותי מהקטנת ההכנסה נטו

כפי שכתבנו קודם, במקביל להגדרת חובת החיסכון לפנסיה, שינתה המדינה במסגרת החוק גם את שיעור הפרשות העצמאים לביטוח לאומי.

השילוב של הקטנת ההפרשות לביטוח לאומי והטבות המס המתקבלות בעת ההפקדה לפנסיה, יוצר מצב שהפקדות העצמאים לפנסיה גדולות מהקיטון בהכנסה נטו של החוסך בשיעור של עד פי 5 (!!!).

ג. יצירת קצבה בגיל פרישה

גובה ההכנסה שנקבל בגיל פרישה תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו. למי שבונה על המדינה שתשלם עבורו בגיל מבוגר חשוב לדעת, שקצבת הזקנה מהביטוח הלאומי נעה בין 1,500-2,200 ש"ח לחודש, ולא תוכל לאפשר מחייה בכבוד.

על מנת להגיע לרמת הכנסה סבירה גם אחרי גיל פרישה, או להיות מסוגלים בכלל להפסיק לעבוד בגיל כלשהו, אנחנו נדרשים לחסוך כספים באופן עצמאי.

ניתן כמובן לחסוך באופן עצמאי – בבנק, בתיק השקעות וכו', אך לחיסכון באמצעות מוצרי החיסכון הפנסיוני של המדינה יש מספר יתרונות משמעותיים ובראשם: הטבות מס משמעותיות, ניהול מקצועי של הכסף ודמי ניהול נמוכים.

כאשר בוחנים את התשואות שהשיגו מוצרי הפנסיה השונים ב-20 השנים האחרונות, מגלים תמונה חיובית בהרבה מזו שאוהבים לתאר בתקשורת – תשואות ממוצעות של 4-6%, המגדילות את החיסכון ארוך הטווח באופן דרמטי, וכל הרווחים כאמור – פטורים ממס.

מצד שני חשוב לזכור שהפרשה לפנסיה בשיעורים המינימליים הקבועים בחוק, לא תיצור לכם קצבת פנסיה שתאפשר לכם לשמור על רמת ההכנסה הנוכחית שלכם, ושכדי להגיע לקצבה ראויה יש לחסוך (לפחות) את הסכומים המירביים המקנים הטבות מס (16.5% מההכנסה החייבת, עם תקרת שכר להפקדה של 206,400 ₪ בשנת 2017).

ד. כיסויים ביטוחיים חשובים, טובים וזולים

מבין מוצרי החיסכון הפנסיוני השונים, רק קרן הפנסיה כוללת כיסויים ביטוחיים מובנים (קופת הגמל לא כוללת ביטוחים,  ואילו לביטוח המנהלים ניתן להוסיף ביטוחים אך הם לרוב יקרים ומקטינים את החיסכון).

הכיסויים הביטוחיים שכוללת קרן הפנסיה נותנים מענה למצבים של נכות מתמשכת או פטירה, שני סיכונים משמעותיים שעלולים להביא משפחות לכדי מצוקה כלכלית משמעותית כאשר אין לחוסך ביטוח מתאים עבורם (קראו עוד על ביטוח חייםוביטוח אובדן כושר עבודה).

ה. פחות כסף למדינה, יותר כסף לחוסך

הטבות המס הנלוות לחיסכון הפנסיוני מקטינות את תשלומי מס ההכנסה ומס רווח ההון של העצמאים, ומגדילות את החיסכון וההון הכולל של החוסך לאורך זמן באופן משמעותי.

כמה צריך לחסוך?

א. שיעורי ההפרשה לפנסיה חובה לעצמאים

ההפרשות לפנסיה מתבצעות מתוך "ההכנסה החייבת" של העצמאי, כלומר - הרווח של העצמאי, שמחושב לפי ההכנסות פחות ההוצאות המוכרות (כשההוצאות לא כוללות קיזוזים ופטורים ממס).

חישוב ההכנסה החייבת הוא שנתי (כל ההכנסות השנתיות פחות ההוצאות השנתיות), אך ההפקדות לפנסיה הן חודשיות בהתאם לחלוקת ההכנסה החייבת השנתית ב-12 (חודשים).

סכום ההפקדה נקבע לפי 2 מדרגות הכנסה:

א. עבור הכנסה בגובה של עד מחצית השכר הממוצע במשק (עד 4,836.5 ש"ח נכון לשנת 2017), צריך להפקיד 4.45% מההכנסה החייבת (הרווח).

ב. עבור הכנסה שמעל מחצית השכר הממוצע במשק ועד גובה השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), יש להפקיד 12.55% מההכנסה החייבת (הרווח).

ג. עבור הכנסה מעל השכר הממוצע במשק אין חובה להפריש לפנסיה.

חשוב לשים לב שהשכר הממוצע במשק מתייחס לנתון שמגדיר הביטוח הלאומי ולא לשכר הממוצע שמעדכנת הלשכה  המרכזית לסטטיסטיקה אחת לחודש.

ב. מחשבון פנסיה לעצמאים

על מנת שתוכלו לחשב את ההפקדות שעליכם לבצע בהתאם להגדרות החוק, יצרנו עבורכם מחשבון ידידותי לחישוב מהיר של ההפקדות הנדרשות לפנסיה בהתאם להכנסה שלכם כעצמאים.

ג. מה עושים אם לא יודעים מראש מה תהיה ההכנסה החייבת?

אחד הדברים המאפיינים את רוב העצמאים הוא הקושי לחזות את סכומי ההכנסות וההוצאות השנתיים. על מנת לוודא שאתם מפקידים כחוק, אפשר לעשות שני דברים:

1) להפקיד הפקדה חודשית/רבעונית מינימלית של כמה מאות שקלים ובסוף השנה להשלים את ההפקדה בהתאם להכנסה החייבת (או להנחיות רואה החשבון).

2) להפקיד הפקדה חודשית/רבעונית בהתאם להכנסה החייבת (הרווח) השנתית המוערכת, ובסוף השנה לבצע את ההתאמות הנדרשות.

3) בקופות הגמל ובחלק מקרנות הפנסיה ניתן להפקיד פעם בשנה, לקראת סוף השנה, בהתאם להכנסה החייבת, אך כאן אתם  לוקחים את הסיכון של קשיים תזרימיים שיקשו על ביצוע ההפקדה השנתית בבת אחת.

בנוסף – למי שמתכנן לבצע הפקדה חד פעמית לקרן הפנסיה חשוב לוודא שניתן לעשות זאת מבלי לאבד את הכיסויים הביטוחיים ואת רצף הזכויות בקרן.

ד. מה קורה אם הפקדנו פחות מדי? (או שלא הפקדנו בכלל?)

לאחר הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה, יקבלו החוסכים שלא הפקידו את הסכום המינימלי הנדרש על פי חוק הודעה מ"המרכז לגבייה", המפרטת את הסכום שהם נדרשים להשלים על מנת לעמוד בהגדרות החוק, ולהימנע מסנקציות כלכליות.

מי שלא יפקיד את הסכומים הנדרשים גם אחרי קבלת ההודעה מ"המרכז לגבייה" יהיה חייב בקנס בגובה 500 ש"ח.